מרכז סיור ולימוד סוסיא  טל: 02-9963424 פקס: 02-9961245  http://susya.org.il


המלצה לטיול

אמת הביאר בדרך לירושלים

לקראת הימים החמים הצפויים לנו בקיץ נמליץ לכם על טיול מהנה עם מים קרירים ונעימים , היסטוריה יהודית ענפה , נוף , אוויר פתוח ופרוייקט בניה אדיר מימי הבית השני .

הטיול עליו אנו ממליצים לוקח אתכם אל אמת הביאר המצויה ע"י הישוב אפרת . עם הטיול אנו חוזרים אלפי שנים אחורה אל בטן האדמה ואל אחד ממבצעי הבניה הגדולים והמסובכים בארץ ישראל של ימי הבית השני . יש לציין שההליכה באמת הביאר לא מתאימה לכל גיל , בשל גובה המים בניקבה .

בימי בית ראשון הייתה ירושלים קטנה יחסית והשתרעה על עיר דוד והגבעה המערבית ( הרובע היהודי והר ציון של ימינו ) העיר ניזונה מימי שני מקורות מים עין רוגל ומעיין הגיחון , בנוסף ניצלו התושבים את מי הגשם שנאגרו בבורות ובבריכות .

עם גידול ירושלים בימי הבית השני ובמיוחד תחת שלטונו של הורדוס ניכרה בה מצוקת מים קשה , פתרון בעיית המים היה תנאי יסודי וראשוני להמשך פיתוח העיר וגידולה מבחינה דמוגרפית , הורדוס כמלך היונק מהתרבות הרומית היה צריך בעיר בתי מרחץ , בריכות נוי ומזרקות , דבר שהצריך הרבה מים .

עדות למצוקת המים אנו קוראים בגמרא " ת"ר פעם אחת עלו כל ישראל לירושלים ולא היה מים לשתות , הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד ואמר לו : הלווני שתים עשרה עיינות מים לעולי הרגלים ואני אתן לך שתים עשרה ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה כיכר כסף וקבע לו זמן . כיוון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים שלח לו , שגר לי מים או מעות ... נכנס נקדימון לבה"מק כשהוא עצב נתעטף ועמד בתפילה אמר לפניו : רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהיו מצויים מים לעולי רגלים . מיד נתקשרו השמים בעבים ונתמלאו שתים עשרה עיינות מים " (בבלי תענית יט ע"א).

נראה שעיקר המצוקה הייתה בימי חג הסוכות לאחר שירדה ספיקת המעיינות ונתמעטו המים בבורות ועדיין לא ירדו גשמי החורף ועולי הרגל כבר היו בירושלים . פרנסי העיר היו מוכרחים לפתור את הבעיה ע"י הבאת מים אל העיר מאזור הסובב אותה, מתכנני מערכת המים היו צריכים להתייחס למספר גורמים בשיקול היכן לבנות את מערכת המים , מקור מים שופע כל השנה במים נקיים , מקור מים גבוה יותר מהיעד - ירושלים והר הבית וכמובן מקור מים קרוב וזמין לירושלים , 3 הפרמטרים הללו נמצאו בצפון הר חברון והוחלט להביא את המים ממעיינות האזור. מערכת המים הושתתה על 3 מקורות מרכזיים , מעיינות הביאר בהם נבקר בטיולנו ,מעיינות הערוב וכוזיבה ( בקרבת מחנה הפליטים אל ערוב של היום ) והמעיינות סביב ברכות שלמה.

שלושת המקורות הללו הינם מעיינות שכבה ונובעים ע"ג שכבות חוואר האטימות למים , ע"מ להגביר את השפיעה חצבו נקרות אל בטן הסלע , הנקרות מנקזות את המים מתוך השכבה נושאת המים .


מערכת המים התחלקה לשני חלקים:
החלק הראשון - מאזור המעיינות ועד לב המערכת - בריכות שלמה.
החלק שני - מבריכות שלמה ועד הר הבית וירושלים.
בחלק הראשון , היו שתי אמות , אמת הביאר ואמת הערוב אשר התפתלה בהרים כ - 40 ק"מ ע"פ הפרש גובה של 40 מ' מהמוצא אל בריכות שלמה ( יחס של 1% בשיפוע ) . אמת הביאר הקצרה יותר מחולקת למנהרה באורך 2.8 ק"מ חצובה בסלע ולאורכה פירים ( כל 40 מ' נחצב פיר לעזרתם של החופרים ) ועוד 2 אמות פתוחות ומנהרה ( כיום מתחת לגבעת הדגן ) . מבריכות שלמה יצאה אמת מים הנקראת האמה התחתונה אשר יעדה היה הר הבית , אמה נוספת - האמה העליונה הגיעה אל העיר העליונה וארמונות המלך הורדוס ( שרידים מאמות אלה ניתן לראות כיום במספר אתרים בירושלים ).

המשנה במסכת שקלים פרק ד' אומרת " ואמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צורכי העיר באין משיירי הלשכה ... " , שיירי הלשכה הם הכספים הנותרים ממחצית השקל שהוא כסף השייך לכל העם , משמע שהיו יכולים לתקן את אמות המים מכספי העם , כלומר יש שותפות של העם בבניית האמות .

אמת הביאר , בריכות שלמה והאמה התחתונה פעלו בהפסקות מימי בית שני ועד מלחמת ששת הימים . המערכת עברה שיפוצים ושיכלולים , במאה ה- 17 ניסו התורכים להכניס צינור חרס לאמה התחתונה . הצינור נסתם ואמה הושבתה . בראשית המאה העשרים שוקמו קטעים במערכת . בשנים 1921-1927 הפעילו הבריטים את האמות לאחר מיבצע שיפוץ ושיקום יסודי . מימי הערוב הוזרמו בצינורות לצומת גוש עציון ונאגרו בשתי בריכות ומשם ע"י צינורות הובלו המים לבריכות שלמה . אמת הביאר שופצה ושוקמה , נבנה סכר אגירה גדול באזורה והאמה פעלה כסידרה עד מלחמת ששת הימים . עם איחודה של ירושלים הושבת המפעל עקב קשיים בטיהור המים .

מערכת אמות המים היא עדות מרשימה לערכה של ירושלים ומעמדה בעיני התושבים והשליטים ברצף הדורות . הרבה מאמצים , מחשבה ותיכנון הושקעו ב" מפעל" הזה שכל מגמתו הייתה אחת - לאפשר פיתוח ושגשוג לעיר הקודש ירושלים .


כיצד מגיעים ?
בין הישוב אלעזר לצומת גוש עציון פונים ימינה - לחניה משולטת : אמת הביאר - נחל הפירים . נחנה את הרכב ונחצה ברגל את המעבר מתחת לכביש הראשי . לאחר המעבר נפנה שמאלה עד לסככה בכניסה לאמת הביאר .
מומלץ מאוד להתארגן לפני הכניסה להליכה במים .
נרד במדרגות אל חלל גדול חצוב בסלע . אנו מגיעים למעבה האדמה ולפנינו שתי ניקבות מים . נלך בניקבה השמאלית אל מקור הנביעה , מרחק של עשרות מטרים במים רדודים יחסית אך קרים . נגיע אל מערת הנביעה ונוכל לראות את שפיעת המים מקירות הניקרה , נחזור על פעמינו וניכנס אל ניקבת המים השניה .
זוהי ניקבה ארוכה , חצובה בסלע ומקורה בלוחות אבן כבדים , גובה החציבה משתנה ולעיתים צריך להתכופף . אמת הביאר מיוחסת לזמנו של הורדוס ונחשבת כאמה משוכללת מבין האמות . גובה המים משתנה לאורך ההליכה וישנם מקומות מסויימים שהמים מגיעים לגובה מטר ויותר . מרחק של כ- 50 מ' הליכה בתוך הניקבה ואנו מגיעים אל פיר . נטפס בעזרת סולם על ראש הפיר ונצא ממערכת המים חזרה אל הרכבים . למעוניינים - ניתן להמשיך ללכת כשעתיים נוספות בנחל הפירים ( סימון שחור ) לכיוון גבעת הדגן הסמוכה לאפרת .

   הכניסה לביאר בתשלום .
  הכניסה מצריכה תיאום עם מח' תיירות גוש עציון הנמצאת בחל"פ גוש עציון , 029931387
  ההליכה בביאר מחייבת כניסה למים עד גובה 1.5 מ' ( במקומות מסויימים ) . יש להצטייד בפנס .
  מעיינות נוספים לביקור באזור - עין סג'מה , עין חובילה , עין אבו כלאב .
  לפרטים נוספים - מרכז סיור ולימוד סוסיא - 029963424 , 0524825680