|
 |
||||||||||||||||
  חריש באיזור  קוצרים  בהכנס באשתמוע  חורבת ענים  מאגר יתיר
ליצירת קשר עמנו
לחץ כאן |
הר חברון אזור גיאוגרפי אקלים ההתיישבות - סקירה הסטורית ההתיישבות היום אתרים מומלצים לטיול אזור גיאוגרפי דרום הר חברון הינו החלק הדרומי של הרי יהודה ולמעשה היחידה הגאוגרפית הדרומית ביותר בחבלי ההר המרכזי . הקמר הגאולוגי הראשי - קמר חברון הנמשך מירושלים עד חברון ויוצר במת הר גבוהה ואחידה (בתוכה גוש עציון ) מתפצל מדרום לחברון לשלושה קמרים , קמר מעון במזרח , קמר דהריה במערב ובינהם קמר קטן יותר - קמר יטה . בין הקמרים נמצא קער סמוע עם המסלע הקרטוני וכיסוי הנארי שבו . אדמת האזור רנדזינה חומה - אפורה ירודה באיכותה מאדמת הטרה - רוסה שנמצאת בשאר חבלי ההר . דרום הר חברון מוקף משני עבריו במדבריות , בדרומו הנגב ובמזרחו מדבר יהודה - מדבר בצל גשם , הקרבה לשני המדבריות משפיעה מאוד על אקלים האזור ומתוך כך על הצומח , החי והאדם באזור. בנוסף למיעוט הגשמים (כ- 300 מ"מ בממוצע בשנים האחרונות ) גם מקורות מים יציבים כמעיינות ובארות נדירים בו , מס' מעיינות זעירים נמצאים בזיף ובכרמל . תושבי האזור לאורך כל התקופות התקיימו על מי גשמים שנאגרו בבורות אותם חצבו בסלע הקרטוני . התנאים היחודיים של המסלע , הקרקע המשקעים ומיעוט מקורות מים יציבים עיצבו את אזור דרום הר חברון כאזור מובהק של ספר המדבר . האקלים אזור ספר המדבר נתון לשינויים ותנודות בהתאם לשנות ברכה ובצורת , לעיתים רצועת הספר "משתלטת" על המדבר עקב ריבוי גשמים ולעיתים בעיקר בשנות בצורת הספר הופך למדבר .ע"פ המקרא אזור הספר נקרא "הכרמל " ,תופעת התרחבות והצטמקות הספר מוכרת גם בדברי הנביאים "והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער יחשב ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב " (ישעיה לב , יג' ) הנביא מדבר בפסוקים אלה על זמני שלום וגאולה , בעת חורבן התהליך הוא הפוך "והיה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל . . . " (ישעיה לג' ) . הקרבה למדבריות השפיעה על תנאי הבטחון באזור לאורך כל העת העתיקה , כחבל ספר שבו מתרחש המאבק המתמיד בין "המזרע לישימון " היה האזור זירה למאבק אנושי בין החקלאיים תושבי הקבע לבין נוודי המדבר אשר פשטו בשנות בצורת ובעתות מצוקה על יישובי הקבע . ההתישבות בדרום הר חברון - סקירה הסטורית בדרום הר חברון אנו מוצאים התיישבות יהודית כבר מימי יהושע , ביהושע פרק טו' (פרק נחלת יהודה ) מוזכרים הישובים כרמל , מעון , זיף , יוטה ועוד , הכפרים הערביים כיום בדרום הר חברון יושבים על גבי אתרים אלה ומשמרים בשמותיהם את שמות הישובים מתק' התנ"ך . בהיותו אזור ספר המרוחק מעין השלטון שימש האזור כמרחב פעולה לבריחתו של דוד מפני שאול , פרקים רבים בספר שמואל א' מתארים את מנוסתו של דוד למדבר זיף , מדבר מעון ומדבר עין גדי המזרחי יותר ,אף נבל הכרמלי היושב במעון ומעשהו בכרמל מנסה להוריד את דוד מגדולתו ולהזכיר לו בידי מי השלטון בימיו " היום רבו העבדים המתפרצים איש מפני אדוניו ... " (שמואל א , כה' ) . סוף ימי בית ראשון עם חורבנה של ירושלים ע"י נבוכדנאצר נחרבו גם הכפרים בדרום הר חברון ותושביהם הוגלו בבלה ביחד עם גולי ירושלים , את האזור תפסו האדומים שאף סייעו לבבלים בחורבן חבל הארץ הדרומי , על כך ניתן ללמוד מאוסטרקונים שנמצאו בתל ערד ומספר עובדיה . פריחה נוספת של דרום הר חברון מתרחשת בתק' המשנה והתלמוד (תק' ביזנטית) הן מהממצא הארכיאולוגי הרב שנמצא באזור והן מכתבים בני אותה תקופה אנו לומדים על קהילות יהודיות גדולות שחיו ופעלו באזור. בספרו האונומסטיקון - ספר השמות , מזהה אובזביוס אב הכנסיה מקיסריה את האתרים המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה עם הישובים בשטח בני זמנו (המאה הרביעית ) בדרום הר חברון מזכיר אובזביוס 7 כפרים יהודיים - כרמל , יוטה , ענים התחתונה , אשתמוע , רימון , תלה ועין גדי כמו כן הוא מזכיר גם 2 כפרים נוצרים - יתיר וענים העליונה . אל האונומסטיקון מתווספים סקרי השטח והחפירות הארכיאולוגיות בעשרות השנים האחרונות המלמדים על קהילות רבות באזור שלא הוזכרו בחיבורו של אובזביוס , לדוגמא העיירה הגדולה סוסיא עם בהכנ"ס והפסיפסים המפוארים שבה דבר אשר לא מטיל ספק ביהדותה של סוסיא . עיון בדברי חז"ל מתק' המשנה והתלמוד מראה שאזור זה נקרא "דרומא" או "דרומה" , הכתיב היווני מסגיר שהאות ד' נוקדה בקמץ , זהו בעצם התרגום ל"הדרום" , במקורות רבים משמש הציון הגאוגרפי "הדרום" את יהודה כולה , כפי שכינוה חכמי הגליל . עם זאת ישנם מקורות המכוונים לדרום הר חברון בלבד . גם אובזביוס שהוזכר לעיל השתמש במושג זה באונומסטיקון "ויש בדרומא כפר אחד גדול מאוד של יהודים נקרא עניה ט' מילין מחברון דרומה " . בתחילת אגרת המופיעה בתוספתא (סנהדרין ב,ו ) ונשלחה ע"י רבן גמליאל והזקנים מירושלים ליהודים ברחבי הארץ והעולם נאמר " לאחנא בני גלילא עילאה (גליל עליון ) ולבני גלילא תחתא (תחתון ) ולאחנא בני דרומא עילאה (עליון ) ובני דרומא תחתא שלמיכון יסגא . . . " נהוג לזהות את הדרום העליון כמקום הגבוה - אזור דרום הר חברון ואת הדרום התחתון כאזור דרום שפלת יהודה (קיבוץ להב , שומריה ועוד ) בהשוואה דומה לגליל העליון ולגליל התחתון . במאה ה- 9 מסתיים פרק מפואר בחיי היהודים באזור דרום הר חברון , כל הקהילות הגדולות של תק' המשנה והתלמוד נעלמות ועד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו יהודי הדרום בתק' זו . את מקומם של בהכנ"ס תופסים מסגדים ועמם אוכלוסיה חדשה - המוסלמים , יתכן שיהודי הדרום בורחים מפני האיסלאם אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הבטחון בספר עם כניסת האיסלאם . דרום הר חברון בימינו 1200 שנה חולפות והיהודים שבים לאזור דרום הר חברון , בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה - 20 מוקמים גרעיני התיישבות בירושלים ובקרית ארבע אשר כיוון עליתם הוא דרום הר חברון , הישוב הראשון שמוקם הוא בית יתיר , ראשית העליה הייתה אל מחנה יתיר בתוך יער יתיר ומשם עברו למקומם הקבוע ע"י חורבת לוציפר ומשטרת לוציפר . בהמשך מוקמים הישובים מעון , כרמל , סוסיא , עתניאל , בית חגי ,תלם , שמעה ועוד . כיום במועצה האזורית הר חברון ישנם 15 ישובים מכל מגוון הקשת החברתית בישראל , ישובים קהיליתיים , חילוניים , דתיים , שיתופיים - חקלאיים , חוות ומצפים . בשורות הבאות נפרט במספר שורות על אתרים המומלצים לטיול בדרום הר חברון :מרכז סיור ולימוד סוסיא מדריך קבוצות מאורגנות באתרים הללו אתרים מומלצים לטיול נבי יקין - חירבת בני דר על גבעה נשאת , 946 מ' מעל פני הים ובסמוך לישוב מעלה חבר נמצא מקאם - נבי יקין . ע"פ המסורת המוסלמית זהו המקום בו השקיפו אברהם ולוט על מהפכת סדום . במשטח סלע מחוץ למקאם חקוקים שקעים המזכירים בצורתם טביעת סוליות סנדלים של אדם , ע"פ המסורת המקומית אלו טביעות רגליו של לוט . בתוך המקאם עצמו יש טביעת רגליים נוספת על משטח סלע , המסורת המוסלמית מקדשת טביעות רגליים אלה לאברהם אשר עמד במקום זה בהשקיפו על מהפכת סדום ועמורה . מנבי יקין נפרשת תצפית רחבה כלפי דרום אל עבר ישובי דרום הר חברון ומזרחה כלפי צפון ודרום מדבר יהודה . בסמוך לנבי יקין נמצאת חורבת בני דר אשר מזוהה עם "הקין " - עיר המוזכרת ברשימת ערי יהודה בספר יהושע פרק טו' . בתק' בית שני השתנה שמה ל"יקים" , אנו מכירים שם זה גם מתעודות מימי בר כוכבא אשר נמצאו במדבר יהודה . בשלב כלשהו במהלך ההיסטוריה נדד השם הקין -יקים מחר' בני דר לגבעה הסמוכה הנקראצת נבי יקין . כחצי ק"מ דרום מערבית לחר' בני דר גדל אלון מצוי מהגדולים ומהמזרחיים שבאלוני הר חברון .האלון הינו שריד לתק' קדומות בהם כיסה חורש ים תיכוני את שדרת ההר המרכזי .
תל מעון כיפה גבוהה בדרום מזרח הר חברון , התל מתנשא לגובה של 863 מ' מעל פני הים והוא חולש על כל סביבותיו . התל מזוהה עם מעון אשר מוזכרת בספר יהושע פרק טו , נה כחלק מערי שבט יהודה . בספר שמואל א' ,כה מוזכרת מעון כמקום מושבו של נבל הכרמלי ("איש במעון ומעשהו בכרמל " ) . לרגלי התל מצוי הכפר מעין אשר בשמו משמר את שם הכפר הקדום מתק' יהושע ועד ימי התלמוד . בשנים 1987-1988 נערכו חפירות במקום ע"י דוד עמית וצבי אילן והממצא המשמעותי ביותר שהתגלה זהו בכנ"ס מהטיפוס של דרום הר חברון . בכנ"ס זה מצטרף אל בהכנ"ס בסוסיא , אשתמוע וענים .בחפירות בהכנ"ס נתגלו תריסר שברי שיש של מנורה בת שבעה קנים , שיחזורה של המנורה העלה מנורה תלת ממידית גדולה ומפוארת , מן המנורות הנדירות המפוסלות במלואן בשלושה מימדים והגדולה שבהן .כיום מצב שימורו של בהכנ"ס גרוע עקב שימוש באבני המקום ע"י הכפריים בסביבה .
תל זיף תל המתנשא מעל סביבתו לגובה 880 מ' מעל פני הים , שליטתו הטופוגרפית הנרחבת ומיקומו בצומת דרכים העולות מהנגב ומדבר יהודה הקנו לו את חשיבותו לאורך כל התק' הקדומות (מהתק' הישראלית ועד ימי התלמוד ) .זיף מוזכרת בספר יהושע פרק טו כעיר בנחלת יהודה , דוד המלך בבורחו מפני שאול מסתובב בשטחי זיף ונמסר ע"י תושבי המקום לשאול .היא נמנית כאחת מערי המבצר של רחבעם מלך יהודה (בנו של שלמה המלך ) . זיף שימשה כנראה כמרכז מנהלי בימי חזקיהו מלך יהודה (מאה 8 לפנה"ס ) , כעדות לכך אנו מוצאים את טביעות החותם הממלכתיות "למלך" הנושאות את השם "זיף" (בנוסף לעוד 3 טביעות מהסוג הזה - ממשת , שוכו וחברון ) ע"פ הממצא הכתוב והארכיאולוגי לומדים שזיף הייתה בירת האזור בתק' הבית השני שתי תעודות מימי הבית ומימי מרד בר כוכבא שנמצאו במדבר יהודה משייכות את ישובי הסביבה אל זיף (כנראה מבחינה מנהלית ) כדוגמא : יקים שבזיף , אריסטובליה שבזיף . במאות השישית שביעית ואילך כחלק מתהליך של כניסת הנצרות לדרום הר חברון הופכת גם זיף לעיר נוצרית , עדות לכך אנו מוצאים בשרידי כנסיה שנמצאה בראש התל ע"י יובל ברוך . באזור זיף ישנם מס' מעיינות שכבה קטנים ההופכים את האזור לקסום ולמקום המושך הרבה מטיילים בכל עונות השנה .
אריסטובליה שרידים עתיקים על גבעה הנמצאת מזרחית לכביש המוביל מישובי דרום הר חברון אל קרית ארבע וגוש עציון ודרומית לתל זיף . הגבעה נ.ג 852 מעל פני הים נקראת חר' איסטבול ובה מקובל לזהות את אריסטובוליאס . במקורות ההיסטוריים נזכרת אריסטובליה בתעודה משנת 130 לספירה , התעודה היא שטר נשואין מבוטל ,כתוב ביוונית . בפתח התעודה צוין שהשטר נערך באריסטובליה שבזיף (מצירוף מס' תעודות מסתבר שזיף הייתה בירת טופרכיה אליה השתייכו אריסטובליה ויקים ). בחיבור "חיי אבתימיוס " כותב קיריליוס מסקיתופוליס על הגעתו של אבתימיוס ממייסדי תנועת הנזירים במדבר יהודה למדבר זיף כדי לראות את המקומות אליהם ברח דוד מפני שאול המלך . בין היתר מסופר על הנס שעשה אבתימיוס כאשר ריפא את בנו אחוז הדיבוק של ראש הכפר אריסטובוליאס שתושביו היו מתנצרים . לכבוד ארוע זה בנו תושבי אריסטובוליאס ותושבי הכפרים הסמוכים מנזר . כיום רואים בראש הגבעה כנסיה שאולי היא המנזר המדובר . לאור החומר הכתוב המועט על אתר זה (התעודה משנת 130 , חיי אבתימיוס ) נראה כי הישוב באריסטובוליה כמו זה שבזיף היה ישוב יהודי עד סוף המאה הרביעית לספירה מאוחר יותר התנצרה הקהילה באזור זה .
רוג'ום אל חמירי שרידי מצודה גדולה ומבוצרת , נמצאת בסמוך לשכונה הצפונית של הישוב סוסיא . המצודה ממוקמת במרכזה של צומת דרכים עתיקה , לדרום פונה לכיוון חורבת לוציפר לצפון לכיוון חר' סוסיא , כפר עזיז ויטא (יוטה ) ולמזרח לכיוון תל מעון וחורבת כרמל . המצודה שברוג'ום אל חמירי הינה אחת מהמצודות הגדולות בהר חברון והיא כוללת מגדל גדול ושורת חדרים הערוכה סביב חצר מלבנית . מתחת למגדל התגלתה מערה גדולה בעלת פתחים אחדים . המגדל בולט מחוץ לקו החצר ולחלק זה נסמכת סוללת אבנים משופעת המעניקה למגדל מראה של פרמידה. על זמנה של המצודה נחלקו החוקרים , בתחילה סברו שהמצודה היא מהתקופה הביזנטית ושימשה כחלק מקו הלימס (הגבול שיצר השלטון הרומאי בין הארץ הנושבת למדבר ) בחפירות באתר זה בשנים האחרונות (תשנ"ה ) התברר כי למצודה זמן שימוש קדום יותר ,במערה שמתחתיה נמצאו כלי חרס , נרות , מטבעות , שברי כלי אבן ואף אוסטרקון הכתוב בעברית "26 לאדר " הממצא תוארך לימי הבית השני לזמן השלטון החשמונאי בא"י . ייתכן שיש בעובדה זו כדי להצביע על כך שתחילתן של המצודות מהדגם של הר'וג'ום הינו מהתק' החשמונאית ולא מהתק' הביזנטית כפי שחשבו בעבר והם שולבו ע"י הורדוס ויורשיו במערך הבטחון של חבל ארץ זה אשר סבל מבעיות בטחון במהלך כל התקופות .
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
 |
|